מהנדסי חברת "כימיק הנדסה ובטיחות בע"מ" מבצעים סקרים במתקנים/מפעלים/ מעבדות, במטרה לבחון את רמת הסיכון הקיימת מאטמוספירה נפיצה ולקבוע את רמת המיגון של הציוד החשמלי הנדרשת.
אזור מסוכן בהתאם לדירקטיבה 1999/92/EC, הינו אזור שבו יכולה להיווצר אטמוספירה פציצה בכמויות כאלה המחייבות מיגונים מיוחדים במטרה להגן על הבטיחות של העובדים.
אזור לא מסוכן בהתאם לדירקטיבה 1999/92/EC, הינו אזור שבו לא צפויה להיווצר אטמוספירה פציצה בכמויות כאלה, ולכן לא מחויבים באזור זה מיגונים מיוחדים, במטרה להגן על הבטיחות של העובדים.
חומרים דליקים ו/או בעירים הם כאלה, שיכולים ליצור אטמוספירה נפיצה, אלא אם יבוצע סקר של תכונותיהם שיראה, שתערובת האדים שלהם עם האוויר אינה יכולה לייצר פיצוץ.
מקומות מסוכנים מסווגים בהתאם לZONES על בסיס התדירות והמשך שבה עשויה להיווצר אטמוספירה נפיצה.
ב- Annex II/part A של הדירקטיבה הארופאית 1999/92/EC, מוגדרים הצעדים שיש לנקוט באזורים אלו:
ת"י 60079-10-1 מגדיר גם את מקור השחרור של האדים, אבק או גזים הדליקים כנקודה או מיקום ממנו ישוחררו לאטמוספירה גזים,אדים, אבק או ארוסול, ועל ידי כך תיווצר אטמוספירה נפיצה.
רמות שחרור
קיימות שלוש רמות שחרור כפי שמפורטים בטבלה להלן בסדר יורד של תדירות וסבירות להיווצרות אטמוספירה נפיצה. מקור השחרור יכול ליצר כל אחד מרמות אלה או קומבינציה של יותר מרמה אחת.
מערכות אוורור
אפשר לדלל אדים או גז הנפלטים לאטמוספירה על ידי פיזור ( דיספרסיה ) או דיפוזיה עם האוויר, עד שריכוזי האדים הדליקים יהיו נמוכים מריכוז הנפיצות התחתון.
איוורור מוגדר כהנעת אוויר, המובילה להחלפת האטמוספירה בנפח נתון מסביב למקור השחרור הפוטנציאלי, על ידי אוויר צח, שיקדם
את תהליך פיזור האדים.
רמות איוורור מתאימות, יכולות למנוע הצטברות של אטמוספירה נפיצה ובכך להשפיע על הגדרת סוג האזור.
בחירת הציוד החשמלי עבור כל המקומות שבהם מתקיימת אטמוספירה נפיצה במפעל/במעבדה, מבוססת על דירקטיבה 94/9/EC:
