סיווג חומרים מסוכנים

בית » הגנת הסביבה » סיווג חומרים מסוכנים

סיווג חומרים מסוכנים – כל קבוצות הסיכון לפי תקן

כל יום, חומרים מסוכנים מועברים בכבישים שלנו, בים ובאוויר, מאוחסנים במפעלים ומשמשים בתעשיות שונות. לכן, ישנה חשיבות רבה לסיווג חומרים מסוכנים באופן ברור ונכון לפי מסמך GHS שיישר קו בכל העולם לגבי סיווג חומרים מסוכנים. כמי שעובדים בתחום זה למעלה מ-18 שנה, אנחנו יודעים שהבדל של ספרה אחת במספר אום או טעות בזיהוי קבוצת הסיכון יכולים להביא לסיווג לא נכון, להתנהלות לא נכונה עם החומר בזמן שינועו, אחסונו והשימוש בו ולסכן חיים.

במאמר זה נסקור בפירוט את מערכת הסיווג של חומרים מסוכנים, נציג את טבלת קבוצות הסיכון המלאה, נסביר מהו מספר אום וכיצד להשתמש ברשימת חומ"ס באופן נכון. זהו מדריך מקצועי שנבנה על בסיס עבודה מעשית עם משרדים ממשלתיים ועשרות חברות תעשייתיות.

מערכת הסיווג הבינלאומית – הבסיס לכל עבודה מקצועית

מערכת הסיווג העולמית של האו"ם, המוכרת כ-GHS (Globally Harmonized System), היא שפה אחידה שמאפשרת לכל מדינה בעולם להבין בדיוק עם איזה חומר מסוכן היא מתמודדת. ישראל אימצה מערכת זו, והתאימה את התקינה המקומית לתקן הבינלאומי.

מהו מספר אום ולמה הוא כל כך חשוב?

מספר אום (UN Number) הוא קוד ייחודי בן 4 ספרות המזהה חומר מסוכן ספציפי. לדוגמה, מספר אום 1203 מציין בנזין או דלק מנוע. מספר זה אינו שרירותי – הוא מקושר ישירות לקבוצת הסיכון, לנהלי הטיפול ולדרישות הבטיחות.

כאשר רכב הובלה נושא שלט עם מספר אום, כוחות החירום יודעים מיד:

מהו החומר המדויק
מה הסיכונים הצפויים
כיצד לטפל בחירום
איזה ציוד מגן נדרש

בעבודתנו עם לקוחות, אנו נתקלים לעתים קרובות במצבים שבהם מספר אום שגוי או חסר, מה שעלול להוביל להפרות רגולטוריות חמורות ולסיכוני בטיחות משמעותיים.

טבלת קבוצות הסיכון – המדריך המלא

רשימת חומ"ס (חומרים מסוכנים) מחולקת ל-9 קבוצות סיכון עיקריות, כאשר כל קבוצה מסומנת בצבע ובסמל ייחודיים. הבנת החלוקה הזו היא קריטית לכל מי שעובד עם חומרים מסוכנים.

קבוצה 1: חומרים נפיצים

חומרים בקבוצה זו מסוגלים להתפוצץ כתוצאה מאש, הלם, חיכוך או חום. הם מחולקים לתת-קטגוריות:

1.1 – סיכון פיצוץ המוני (כמו TNT)
1.2 – סיכון הקרנה אך לא פיצוץ המוני
1.3 – סיכון שריפה עם השפעות פיצוץ מינוריות
1.4 – סיכון נמוך (זיקוקים לצריכה ביתית)
1.5 – חומרי נפץ לא רגישים במיוחד
1.6 – חומרים נפיצים רגישים במיוחד

הסימון: רקע כתום עם סמל פיצוץ שחור. חומרים אלו דורשים אישורים מיוחדים להובלה ואחסון מפוקח בקפדנות.

קבוצה 2: גזים

קבוצת הגזים מחולקת לשלוש תת-קטגוריות חשובות:

קבוצה 2.1 – גזים דליקים: כוללים פרופאן, בוטאן וגז טבעי. סימון ברקע אדום. אלו הגזים הנפוצים ביותר במשקי בית ובתעשייה, והם דורשים אוורור מתאים ומרחק מחומרים מחמצנים.

קבוצה 2.2 – גזים לא דליקים: כמו חמצן, חנקן ופחמן דו-חמצני. סימון ברקע ירוק. נדגיש שלמרות שהם עצמם אינם דליקים, חלקם מחמצנים ויכולים להחמיר שריפות.

קבוצה 2.3 – גזים רעילים: כמו אמוניה. סימון ברקע לבן עם סמל גולגולת. אלו הגזים המסוכנים ביותר, הדורשים ציוד מגן מלא ונהלי חירום מיוחדים.

קבוצה 3: נוזלים דליקים

זוהי אחת הקבוצות הנפוצות ביותר בתעשייה. החומרים בקבוצה זו מסווגים לפי נקודת הבזק שלהם:

נוזלים עם נקודת בזק נמוכה (מתחת ל-23°C) – דליקות גבוהה מאוד
נוזלים עם נקודת בזק בינונית (23-60°C)
נוזלים עם נקודת בזק גבוהה (מעל 60°C)

דוגמאות נפוצות:

בנזין (מספר אום 1203) – הנוזל הדליק השכיח ביותר
אתנול, מתנול – ממיסים נפוצים
שמן דיזל, נפט

הסימון: רקע אדום עם סמל להבה. חומרים אלו דורשים אחסון בארונות דליקים מאושרים, הרחקה ממקורות הצתה, והנחיות נוקשות לטיפול.

זקוקים לייעוץ מקצועי בסיווג חומרים מסוכנים במפעל שלכם? צרו קשר עם המומחים שלנו בטלפון 03-9303814 או במייל motif@ces-safety.com לייעוץ מיידי.

קבוצה 4: מוצקים דליקים

קבוצה זו מחולקת לשלוש תת-קטגוריות:

קבוצה 4.1 – מוצקים דליקים: חומרים שיכולים להידלק בקלות מחיכוך או מגע עם מקור הצתה. דוגמאות: גופרית, זרחן אדום.

קבוצה 4.2 – חומרים הנוטים להצתה עצמית: חומרים שיכולים להתחמם ולהידלק ללא מקור חום חיצוני. דוגמה: פחם פעיל, שמנים מסוימים.

קבוצה 4.3 – חומרים מסוכנים כשהם רטובים: חומרים המפתחים גזים דליקים במגע עם מים. דוגמאות: נתרן, אשלגן, קלציום קרביד.

הסימון: רקע עם פסים אדומים ולבנים למוצקים דליקים, אדום ללהבה עצמית, כחול לחומרים המגיבים עם מים.

קבוצה 5: חומרים מחמצנים ופרוקסידים אורגניים

קבוצה 5.1 – חומרים מחמצנים: אינם בהכרח דליקים בעצמם, אך משחררים חמצן ויכולים לגרום או להחמיר שריפות. דוגמאות: אשלגן פרמנגנט, כלור, מי חמצן מרוכזים.

קבוצה 5.2 – פרוקסידים אורגניים: חומרים לא יציבים שעלולים להתפרק בצורה אקסותרמית ולהתפוצץ. דוגמה: בנזואיל פרוקסיד.

הסימון: רקע צהוב עם סמל להבה על מעגל. דרישה קריטית: אחסון נפרד מחומרים דליקים ומחומרים אורגניים.

קבוצה 6: חומרים רעילים וזיהומיים

קבוצה 6.1 – חומרים רעילים: חומרים שיכולים לגרום למוות או לפגיעה חמורה אם נבלעים, נשאפים או נספגים דרך העור. דוגמאות: ציאניד, ארסן, חומרי הדברה מסוימים.

קבוצה 6.2 – חומרים זיהומיים: חומרים המכילים פתוגנים (חיידקים, וירוסים). דוגמאות: דגימות רפואיות, פסולת ביולוגית, חיסונים.

הסימון: רקע לבן עם סמל גולגולת שחורה (6.1) או סמל ביוהאזרד (6.2). דורשים ציוד מגן אישי מלא והכשרה מיוחדת.

קבוצה 7: חומרים רדיואקטיביים

חומרים הפולטים קרינה מייננת. כוללים איזוטופים רפואיים, דלק גרעיני, ומקורות תעשייתיים.

הסימון: רקע לבן או צהוב עם סמל טרפויד – סמל הקרינה (בצורת עיגול צהוב עם שלושה להבים שחורים). הובלה ואחסון דורשים רישיונות מיוחדים מהרשות לאנרגיה אטומית.

קבוצה 8: חומרים מאכלים

חומרים שגורמים לנזק חמור לרקמות חיות או לחומרים אחרים במגע. מחולקים לחומצות ובסיסים:

חומצות: חומצה גופרתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה חנקתית

בסיסים: נתרן הידרוקסיד, אמוניה, אשלגן הידרוקסיד

הסימון: סמל מעוין עם רקע לבן ושחור וציור של חומר נוזל שנשפך על יד ועל משטח. דורשים אחסון במיכלים עמידים לכימיקלים ומערכות שטיפת חירום.

קבוצה 9: חומרים מסוכנים שונים

קטגוריה כללית לחומרים שאינם משתייכים לקבוצות הקודמות אך עדיין מהווים סיכון בהובלה. דוגמאות:

סוללות ליתיום (מספר אום 3480)
אסבסט
חומרים מסוכנים לסביבה
חומרים בטמפרטורה גבוהה

הסימון: רקע לבן עם פסים אנכיים שחורים בחלק העליון.

קוד חירום וקוד מסוכן – מה ההבדל?

קוד חירום (כמו קוד חירום 2x) מציין את סוג התגובה הנדרשת במקרה חירום. המספרים מתייחסים לאמצעי הכיבוי והטיפול:

2 – שימוש בגז או ערפל מים
3 – שימוש בקצף
4 – שימוש באבקה יבשה
x – אין להשתמש במים

קוד מסוכן מורכב ממספר אום ומספרי סיכון נוספים המופיעים בתעודת המשלוח.

נהלי סימון נכונים – הפרטים שעושים את ההבדל

סימון חומרים מסוכנים חייב לעמוד בדרישות הבאות:

1. תוויות ברורות: כל מיכל חייב לשאת תווית עם מספר האום, קבוצת הסיכון והסימון הגרפי

2. גיליון בטיחות (MSDS): מסמך מפורט בעברית המתאר את הסיכונים ואמצעי המיגון

3. סימון הובלה: שלטים חיצוניים על רכבי הובלה בגודל מינימלי של 25×25 ס"מ

4. תעודת משלוח: מסמך המלווה כל משלוח ומפרט את החומר, כמותו ומספר האום

בעבודתנו כיועצים למשרדים ממשלתיים (כמו משרד התחבורה – רשות הספנות והנמלים, רשות התעופה האזרחית) וחברות פרטיות, אנו רואים פעמים רבות מדי טעויות בסיווג ובסימון. טעות קטנה יכולה להוביל לקנסות כבדים, לסגירת מתקנים, ובמקרים חמורים – לאירועי בטיחות.

מתכננים פרויקט חדש הכולל עבודה עם חומרים מסוכנים? אנו מספקים ייעוץ הנדסי מקצועי, תכנון מערכות בטיחות ומלווים את הפרויקט משלב האישורים ועד ההטמעה. התקשרו ל-03-9303814 או שלחו מייל ל-motif@ces-safety.com.

טבלת חומרים מסוכנים כמצפן בטיחותי

הבנה מעמיקה של טבלת חומרים מסוכנים, קבוצות הסיכון ומערכת מספרי האום אינה רק דרישה רגולטורית. היא כלי החיוני למניעת סיכונים ולהצלת חיים במצב חירום. כל חומר ברשימת חומ"ס נבחר לא במקרה, אלא על בסיס מחקר מדעי ולימוד של אירועים קודמים.

עבודה נכונה עם חומרים מסוכנים מצריכה:

הכרת טבלת הסיווג לעומק
הבנת משמעות מספרי האום
יישום נהלי סימון מדויקים
עדכון שוטף של שינויים ברגולציה

אנו בחברת “כימיק הנדסה ובטיחות” מספקים במשך כ-18 שנה, שירותי ייעוץ, תכנון, הדרכה לתעשייה הישראלית וללקוחות בחו”ל.

צוות החברה, בין היתר, הינו יועץ למשרדים ממשלתיים בנושאים שונים ובמיוחד בנושא חומרים מסוכנים.

פעילותנו מבוססת על כוח אדם מיומן, מקצועי בעל ידע עדכני ברגולציה הבינלאומית והישראלית הרלוונטית, המקפיד על איכות גבוהה ברמת השירות.אנו מאמינים במתן פתרונות בתגובה מהירה ככל האפשר, על פי הצורך, על מנת לצמצם סיכונים באתרי הלקוחות.

לאחר שנים בתחום, אנו יכולים להעיד שהשקעה בהכשרה נכונה, בסיווג מדויק ובעבודה לפי התקן חוסכת כסף רב לאורך זמן ומונעת אסונות. אל תקחו סיכונים מיותרים – עבדו עם מומחים, השתמשו בטבלאות המעודכנות, ושימו את נושא הבטיחות בראש סדר העדיפויות.