סיווג חומרים מסוכנים

סיווג חומרים מסוכנים: כל קבוצות הסיכון לפי תקן

חומרים מסוכנים מסווגים ל-9 קבוצות סיכון: נפיצים, גזים, נוזלים דליקים, מוצקים דליקים, מחמצנים ופרוקסידים אורגניים, רעילים וזיהומיים, רדיואקטיביים, מאכלים וחומרים מסוכנים שונים. לכל קבוצה צבע וסמל משלה, ולכל חומר מספר אום בן 4 ספרות, כך שמי שמוביל, מאחסן או מטפל בחומר יודע מיד מה הסיכון ואיך לנהוג בו.

הסיווג נשען על מסמך GHS, שיישר קו בין המדינות לגבי זיהוי חומרים מסוכנים. חומרים כאלה נעים כל יום בכבישים, בים ובאוויר, מאוחסנים במפעלים ומשמשים בתעשיות רבות, ולכן לדיוק יש משקל של ממש: ספרה אחת שגויה במספר האום או קבוצת סיכון שזוהתה לא נכון מובילות לטיפול שגוי בחומר בזמן השינוע, האחסון והשימוש, ועלולות לסכן חיים. אנחנו עובדים בתחום כ-18 שנה, והמדריך שלפניכם מבוסס על עבודה מעשית עם משרדים ממשלתיים ועם עשרות חברות תעשייתיות.

טבלת חומרים מסוכנים: 9 קבוצות הסיכון במבט אחד

הטבלה מרכזת את קבוצות הסיכון, את הסימון של כל אחת מהן ודוגמאות לחומרים נפוצים. הפירוט המלא של כל קבוצה מופיע בהמשך.

זקוקים לייעוץ מקצועי בסיווג חומרים מסוכנים במפעל שלכם? צרו קשר עם המומחים שלנו בטלפון 03-9303814 או במייל motif@ces-safety.com לייעוץ מיידי.

מערכת GHS ומספר אום: השפה המשותפת של החומרים המסוכנים

מערכת הסיווג העולמית של האו"ם, GHS (Globally Harmonized System), נותנת לכל מדינה דרך אחידה לדעת בדיוק באיזה חומר מדובר ומה הסכנה שבו. ישראל אימצה את המערכת והתאימה את התקינה המקומית לתקן הבינלאומי.

מהו מספר אום?

מספר אום (UN Number) הוא קוד בן 4 ספרות שמזהה חומר מסוכן מסוים. מספר אום 1203, למשל, הוא בנזין או דלק מנוע. המספר אינו שרירותי: הוא קשור ישירות לקבוצת הסיכון, לנהלי הטיפול ולדרישות הבטיחות של החומר. כשרכב הובלה נושא שלט עם מספר אום, כוחות החירום יודעים מיד:

• איזה חומר בדיוק נמצא ברכב
• אילו סיכונים צפויים ממנו
• איך לטפל בו באירוע חירום
• איזה ציוד מגן נדרש

אצל לקוחות אנחנו פוגשים לא מעט מקרים של מספר אום שגוי או חסר. מצב כזה עלול להוביל להפרות רגולטוריות חמורות ולסיכוני בטיחות משמעותיים.

קבוצות הסיכון בפירוט

רשימת חומ"ס (חומרים מסוכנים) מחולקת ל-9 קבוצות סיכון עיקריות. כל מי שעובד עם חומרים מסוכנים צריך להכיר את החלוקה הזו, כי ממנה נגזרים הסימון, האחסון וההובלה של כל חומר.

קבוצה 1: חומרים נפיצים

חומרים שעלולים להתפוצץ בעקבות אש, הלם, חיכוך או חום. הקבוצה מתחלקת לשש תת קטגוריות:

• 1.1: סיכון פיצוץ המוני (כמו TNT)
• 1.2: סיכון הקרנה ללא פיצוץ המוני
• 1.3: סיכון שריפה עם השפעות פיצוץ מינוריות
• 1.4: סיכון נמוך (זיקוקים לצריכה ביתית)
• 1.5: חומרי נפץ לא רגישים במיוחד
• 1.6: חומרים נפיצים רגישים במיוחד

הסימון הוא רקע כתום עם סמל פיצוץ שחור. הובלת החומרים האלה דורשת אישורים מיוחדים, והאחסון שלהם מפוקח בקפדנות.

קבוצה 2: גזים

• 2.1 גזים דליקים, כמו פרופאן, בוטאן וגז טבעי, מסומנים ברקע אדום. אלה הגזים הנפוצים ביותר במשקי בית ובתעשייה, והם דורשים אוורור מתאים והרחקה מחומרים מחמצנים.
• 2.2 גזים לא דליקים, כמו חמצן, חנקן ופחמן דו חמצני, מסומנים ברקע ירוק. הם עצמם אינם דליקים, אבל חלקם מחמצנים ועלולים להחמיר שריפה.
• 2.3 גזים רעילים, כמו אמוניה, מסומנים ברקע לבן עם סמל גולגולת. זו הקבוצה המסוכנת ביותר מבין הגזים, והיא מחייבת ציוד מגן מלא ונהלי חירום מיוחדים.

קבוצה 3: נוזלים דליקים

אחת הקבוצות הנפוצות ביותר בתעשייה. הנוזלים מסווגים לפי נקודת ההבזק שלהם:

• נקודת הבזק נמוכה (מתחת ל-23°C): דליקות גבוהה מאוד
• נקודת הבזק בינונית (23 עד 60°C)
• נקודת הבזק גבוהה (מעל 60°C)

הדוגמה השכיחה ביותר היא בנזין (מספר אום 1203). לצדו נמצאים ממיסים נפוצים כמו אתנול ומתנול, וגם שמן דיזל ונפט. הסימון הוא רקע אדום עם סמל להבה, והחומרים מחייבים אחסון בארונות מאושרים לחומרים דליקים, הרחקה ממקורות הצתה והנחיות טיפול נוקשות. על דרישות האחסון המלאות תוכלו לקרוא בהנחיות לאחסון חומרים כימיים.

קבוצה 4: מוצקים דליקים

• 4.1 מוצקים דליקים: נדלקים בקלות מחיכוך או ממגע עם מקור הצתה, כמו גופרית וזרחן אדום.
• 4.2 חומרים הנוטים להצתה עצמית: מתחממים ונדלקים גם בלי מקור חום חיצוני, כמו פחם פעיל ושמנים מסוימים.
• 4.3 חומרים מסוכנים כשהם רטובים: פולטים גזים דליקים במגע עם מים, כמו נתרן, אשלגן וקלציום קרביד.

הסימון: פסים אדומים ולבנים למוצקים דליקים, אדום לחומרים בהצתה עצמית וכחול לחומרים שמגיבים עם מים.

קבוצה 5: חומרים מחמצנים ופרוקסידים אורגניים

• 5.1 חומרים מחמצנים: לא בהכרח דליקים בעצמם, אבל משחררים חמצן ועלולים לגרום לשריפה או להחמיר אותה. לדוגמה: אשלגן פרמנגנט, כלור ומי חמצן מרוכזים.
• 5.2 פרוקסידים אורגניים: חומרים לא יציבים שעלולים להתפרק בתהליך אקסותרמי ולהתפוצץ, כמו בנזואיל פרוקסיד.

הסימון הוא רקע צהוב עם סמל להבה על מעגל. הדרישה הקריטית בקבוצה זו היא אחסון נפרד מחומרים דליקים ומחומרים אורגניים.

קבוצה 6: חומרים רעילים וזיהומיים

• 6.1 חומרים רעילים: עלולים לגרום למוות או לפגיעה חמורה בבליעה, בשאיפה או בספיגה דרך העור, כמו ציאניד, ארסן וחומרי הדברה מסוימים.
• 6.2 חומרים זיהומיים: מכילים פתוגנים כמו חיידקים ווירוסים, למשל דגימות רפואיות, פסולת ביולוגית וחיסונים.

הסימון הוא רקע לבן עם סמל גולגולת שחורה (6.1) או סמל ביוהאזרד (6.2). העבודה עם החומרים האלה מחייבת ציוד מגן אישי מלא והכשרה מיוחדת.

קבוצה 7: חומרים רדיואקטיביים

חומרים שפולטים קרינה מייננת, כמו איזוטופים רפואיים, דלק גרעיני ומקורות תעשייתיים. הסימון הוא רקע לבן או צהוב עם סמל הקרינה (טרפויד: עיגול צהוב עם שלושה להבים שחורים), וההובלה והאחסון דורשים רישיונות מיוחדים מהרשות לאנרגיה אטומית.

קבוצה 8: חומרים מאכלים

חומרים שגורמים נזק חמור לרקמות חיות או לחומרים אחרים במגע. הם מתחלקים לחומצות, כמו חומצה גופרתית, חומצה הידרוכלורית וחומצה חנקתית, ולבסיסים, כמו נתרן הידרוקסיד, אמוניה ואשלגן הידרוקסיד. הסימון הוא מעוין על רקע לבן ושחור עם ציור של נוזל הנשפך על יד ועל משטח, והאחסון מחייב מיכלים עמידים לכימיקלים ומערכות שטיפת חירום.

קבוצה 9: חומרים מסוכנים שונים

קטגוריה כללית לחומרים שאינם שייכים לאף אחת מהקבוצות הקודמות, אבל עדיין מסוכנים בהובלה:

• סוללות ליתיום (מספר אום 3480)
• אסבסט
• חומרים מסוכנים לסביבה
• חומרים בטמפרטורה גבוהה

הסימון הוא רקע לבן עם פסים אנכיים שחורים בחלק העליון. מי שמשנע סוללות ליתיום וחומרים דומים בטיסות יכול להיעזר בקורס הובלת מטענים מסוכנים באוויר.

קוד חירום וקוד מסוכן: מה ההבדל?

קוד חירום (למשל קוד חירום 2x) קובע איזו תגובה נדרשת באירוע חירום, והמספרים שבו מתייחסים לאמצעי הכיבוי והטיפול:

• 2: שימוש בגז או בערפל מים
• 3: שימוש בקצף
• 4: שימוש באבקה יבשה
• x: אין להשתמש במים

קוד מסוכן, לעומתו, מורכב ממספר האום וממספרי סיכון נוספים שמופיעים בתעודת המשלוח.

סימון חומרים מסוכנים: ארבע דרישות שאסור לפספס

1. תווית ברורה על כל מיכל, הכוללת את מספר האום, את קבוצת הסיכון ואת הסימון הגרפי.
2. גיליון בטיחות (MSDS): מסמך מפורט בעברית שמתאר את הסיכונים ואת אמצעי המיגון.
3. סימון הובלה: שלטים חיצוניים על רכבי ההובלה, בגודל של 25×25 ס"מ לפחות.
4. תעודת משלוח שמלווה כל משלוח ומפרטת את החומר, את הכמות ואת מספר האום.

כיועצים למשרדים ממשלתיים (כמו משרד התחבורה, רשות הספנות והנמלים ורשות התעופה האזרחית) ולחברות פרטיות, אנחנו נתקלים שוב ושוב בטעויות סיווג וסימון. טעות קטנה עלולה להסתיים בקנסות כבדים, בסגירת מתקנים ובמקרים חמורים גם באירוע בטיחות.

מתכננים פרויקט חדש שכולל עבודה עם חומרים מסוכנים? אנחנו מספקים ייעוץ הנדסי, מתכננים מערכות בטיחות ומלווים את הפרויקט משלב האישורים ועד ההטמעה. התקשרו ל-03-9303814 או שלחו מייל ל-motif@ces-safety.com.

עבודה נכונה עם חומרים מסוכנים מתחילה בסיווג

טבלת הסיווג, קבוצות הסיכון ומספרי האום הם הרבה יותר מדרישה רגולטורית: הם הכלי שמונע תקלות ומציל חיים באירוע חירום. כל חומר ברשימת חומ"ס סווג על בסיס מחקר מדעי ולקחים מאירועים קודמים. בפועל, עבודה נכונה מחייבת:

• היכרות מעמיקה עם טבלת הסיווג
• הבנה של משמעות מספרי האום
• יישום מדויק של נהלי הסימון
• מעקב שוטף אחר שינויים ברגולציה

חברת “כימיק הנדסה ובטיחות” מספקת כ-18 שנה שירותי ייעוץ, תכנון והדרכה לתעשייה הישראלית וללקוחות בחו”ל. צוות החברה משמש, בין היתר, יועץ למשרדים ממשלתיים, ובמיוחד בנושא חומרים מסוכנים. אנחנו עובדים עם כוח אדם מיומן ומקצועי, בעל ידע עדכני ברגולציה הבינלאומית והישראלית, מקפידים על רמת שירות גבוהה ומגיבים מהר ככל האפשר, לפי הצורך, כדי לצמצם סיכונים באתרי הלקוחות.

הניסיון שלנו מלמד שהשקעה בהכשרה נכונה, בסיווג מדויק ובעבודה לפי התקן חוסכת כסף רב לאורך זמן ומונעת אסונות. אל תיקחו סיכונים מיותרים: עבדו עם מומחים, השתמשו בטבלאות המעודכנות ושימו את הבטיחות בראש סדר העדיפויות.

זקוקים לייעוץ מקצועי בסיווג חומרים מסוכנים במפעל שלכם? צרו קשר עם המומחים שלנו בטלפון 03-9303814 או במייל motif@ces-safety.com לייעוץ מיידי.