חקירת שריפות ואירועי ביטוח

אנו מבצעים חקירות בנושאים הבאים:

• בדיקת זירות אירוע שריפות מחסנים/בנייני משרדים.
• בדיקת זירות אירוע שריפות בתעשייה (כימית, פרמצבטית, ביטחונית).
• בדיקת זירות אירוע שריפות רכב (גז/בנזין/סולר, רכבים מסחריים, ורכבים להובלת חומרים מסוכנים).
• בדיקת זירות אירוע שריפות במתקני חשמל וגז.
• ביצוע הערכת נזקים של אירועי ביטוח לחברות ביטוח.
• ביצוע הערכת נזקי אש לגורמים פרטיים.

 

 

בשתי התמונות התחתונות משמאל – שפך של פסולת כימית על כבל חשמלי גרם לשריפה; הדליקה פרצה כתוצאה משפך של פסולת שהכילה טולואן ומתילן כלוריד, שהינם ממסים, המסוגלים להמיס את הבידוד הפלסטי של הכבל ולהחליש את כושר בידודו. ניצוץ, מגיד הפאזה של הכבל החשמלי,שהונח בצורה לא בטיחותית באזור השריפה גרם להדלקת אדי התמיסות האורגניות. 

 

הסמכה לחקירת שריפות

מוטי פרייברג, מהנדס ומוסמך הארגון האמריקאי לחקירת שריפות NAFI – 2004.  

חברות באגודות מקצועיות

 

• אגודת חוקרי הדלֵיקות בישראל – חבר בוועדת ביקורת
• ארגון ממוני הבטיחות בישראל
• NAFI – National Association of Fire Investigators
• NFPA – National Fire Protection Association
• IAAI- Investigators International Association of Arson     

 

סקרי סיכונים לחברות ביטוח

– לכיסוי סיכוני אש
-פריצה
-חבויות מעבידים
-עבודות קבלניות והנדסיות
-חבויות מוצר

הסקרים לביטוח שבר מכני, חבות מוצר ועבודות קבלניות והנדסיות –
מבוצעים ע”י מהנדס, ששימש בעבר סוקר בכיר בחברת ביטוח גדולה. 

 

מתוך ריאיון בערוץ 22, בעקבות השריפות בנובמבר 2016

צילומים מתוך ריאיון ב 24.11.2016

מתוך ריאיון בערוץ 10, בעקבות השריפה בכרמל בדצמבר 2010

 

להרחבה בנושא ייעוץ לבטיחות אש

להרחבה בנושא חוות דעת מומחה לחקירת שריפות

 

תקצירי הרצאות, שהכין מוטי פרייברג לכנסים:

 

תקציר ההרצאה, שהוצגה בכנס המדעי הראשון לניהול מערכות בטיחות ובריאות בתעסוקה בישראל – 5.5.2005

בטיחות בתעשייה בהיבט חברות הביטוח

חברות הביטוח בישראל מהוות כוח כלכלי רב השפעה וקובע במשק הישראלי; במסגרת עיסוקיהן, הן מבטחות את כל הפעילות התעשייתיות בישראל

מפעלים ועסקים מבוטחים במהלך תקופת פעילותם במספר חברות ביטוח. תביעות בגין פגיעה ממחלת מקצוע, מתחלקות בדרך כלל על כל חברות הביטוח, שביטחו את העסק במהלך היווצרות מחלת המקצוע.
חוזה הביטוח הינו לשנה אחת ולכן האקטואריה של חברת הביטוח ממזערת את מקדם הנזק, בגין תאונת עבודה או היפגעות במחלת מקצוע. 

השאלה הנדונה במאמר זה היא, האם חברות הביטוח יכולות ומה האינטרס שלהן להשפיע על שיפור הבטיחות במפעלי תעשיה, פרויקטים קבלניים והנדסיים ושאר העסקים המבוטחים דרכן.
אתייחס בקצרה להגדרות ולאפיון פעילות חברות הביטוח, כרקע לבחינת הנושא:

 

1. אקט הביטוח – משמעותו קניית הסיכון של החברה המבוטחת, המשלמת פרמיה, המבטיחה קימום כל נזק מבוטח למצבו הקודם או תשלום של פיצוי הולם.
2. הסיכון – מוגדר כאירוע בלתי צפוי, הגורם לפגיעה בעובדים, מכונות ורכוש. אקט הביטוח מעוגן בחוק חוזה הביטוח; היבט הבטיחות בעבודה בפעילות הביטוח בא לידי ביטוי ברכישת פרקי סיכוני חבות מעבידים, צד ג’ וביטוח ציוד מכני הנדסי בפוליסת הביטוח למפעל או לעסק.
3. בחוזה ביטוח – מחויבים המבוטחים לאפשר למעריך סיכונים מטעם חברת הביטוח לבחון את הסיכונים באתר ולהמליץ (לקבוע) על דרישות לשיפור להקטנת הסיכונים.
   המבוטחים מתחייבים לנקוט באמצעים להקטנת הסיכון כלהלן:
   א. מילוי אחר כל חובה חקוקה להגן על העובד.
   ב. לנקוט בכל האמצעים הסבירים לאבטחת שלומם של העובדים.
   ג.המבוטח נוכח לדעת או הובא לידיעתו דבר קיונו של סיכון מוחשי לעובד אשר גרם או עלול לגרום לו נזק- יפסיק המבוטח מיד כל פעילות הקשורה בכך.
   ד. על המבוטחים להציג לחברת הביטוח רשימת עובדים, שלהם יחסי עובד מעביד או עובדים שעבורם שולם שכר ונכללים בכיסוי.
   
4. פוליסת הביטוח מכסה את הנזקים לעובדים, מעבר לסכומים המכוסים ע”י המוסד לביטוח לאומי.
   מהם הגורמים , העשויים להאיץ את מעורבותן של חברות הביטוח בדרישות להקטנת סיכונים בנושאים הקשורים לבטיחות בעבודה?
   א. רִווחיות הענף
   בהרצאה יוצגו נתוני הרִווחיות של חברות הביטוח ודגש על הפרקים הנוגעים לבטיחות עובדים.
   ההיקף העסקי של הפרק העיקרי הנוגע לבטיחות הינו קטן וגם מאד לא רווחי.
   בתחום הביטוח מוגדר מדד הנקרא LOSS RATIO, שהוא היחס בין ההכנסות לתביעות; בהתאם למדד זה הפרק הנוגע לבטיחות הינו המפסיד ביותר.
   ב.מבטחי משנה
   בפוליסות ביטוח הנערכות למפעלים ופעילויות תעשיות, מבצעות חברות הביטוח ביטוח משנה אצל חברות ביטוח בחו”ל.
   לפרק הביטוח של חבות מעבידים, שלפיו מוגשות תביעות בגין תאונות עבודה, אין ביטוח משנה וההוצאה כולה נופלת על חברת הביטוח; חברות הביטוח אינן יודעות כיצד להתמודד בנושאים אלה.לאחרונה פיתחה חברת “מגדל” מערכת ניהול סיכונים ממוחשבת, מבוססת על הסיכונים העיקריים בתחום הבטיחות בעבודה, הכוללת דרישות להקטנת הסיכונים שבהם רמת התביעות גבוהה כמו:
   א. נזקי שמיעה מרעש מזיק
   ב.נזקי פגיעות גוף בעבודות קבלניות והנדסיות.
   כמו כן, הכשירה החברה את מעריכי הסיכונים בסיכונים בתחומי הבטיחות והגהות בעבודה.

לסיכום,
גישה כזו של חברות הביטוח, עשויה לגרום למפעלים ועסקי תעשיה המבוטחים לנקוט באמצעי בטיחות ומיגון מתאימים.

 

תקציר להרצאה בסמינר חוקרי דליקות – ינואר 2007

תקציר הרצאה בסמינר חוקרי דליקות ב”גנוסר” ינואר 2007 – חקירת שריפה במכונית המונעת בגפ”מ

מרצה: אינג’ מוטי פרייברג מחברת כימיק הנדסה ובטיחות בע”מ – חוקר שריפות מוסמך NAFI

נהג הרכב דיווח, שבעת נסיעתו לביתו באזור הצפון בשעה 23:15, הרגיש ריח קל של גז. הנוסעת שהייתה איתו הרגישה את הריח כבר קודם לכן ואז נדלקה נורית “טעינה” ולאחר 3 שניות נדלקה נורית “תקלת מנוע” – והמנוע כבה. הנהג הצליח להחנות את הרכב בצד הדרך תוך עצירתו, ובמקביל חש ריח שריפה מאזור המנוע. לאחר שפתח את מכסה המנוע החל בכיבוי האש, שפרצה בתא המנוע והצליח לכבותה באמצעות מטף אבקה שברשותו.

התרחיש של היווצרות השריפה, המבוסס על ניתוח האינפורמציה שנאספה, הינו כלהלן:

דליפה בספיקה נמוכה ביותר של גז מצינורית הגז, המחברת את המסנן ליחידת הווסת, גרמה להיווצרות גז בריכוז, שבו הגז יכול להידלק; מקור האש להיווצרות הדליקה היה בניצוצות שנפלטו  מכבל המצת. מכיוון שספיקת הגז הדולף הייתה נמוכה, לא הופעל בווסת, שסתום המיועד לנתק הספקת הגז ליחידת הזרקת הגז.

בהרצאתי אציג מספר סימנים, המעידים על מוקד וסיבת הדליקה ואציג סימן, המבטל אפשרות לתרחישים אחרים. כמו כן אציג בעיה בטיחותית הקיימת ברגולציה הישראלית של משרד התחבורה בנושא זה.

 

  תקציר להרצאה בסמינר חוקרי דליקות – ינואר 2008

מרצה: אינג’ מוטי פרייברג מחברת כימיק הנדסה ובטיחות בע”מ – חוקר שריפות מוסמך NAFI
חקירת שרפה במתקן כימי

מבוא
מתקנים במפעל כימי, כוללים אמצעי ייצור, המשמשים לייצור חומרים כימיים חדשים. המתקנים מבצעים פעולות יסוד בתהליכים כימיים, כגון: ריאקציות כימיות, המבוצעות בריאקטורים, סינון מוצקים מתוך תמיסות המבוצע במסנני לחץ, העברת תמיסות דרך משאבות, הפרדת מרכיבי תערובת של חומרים כימיים באמצעות זיקוק.

בתהליכים הכימיים במפעלים, משתתפים חומרים שהם בעלי סיכונים מובנים, שהעיקריים שבהם הינם:

א. דליקות
ב. רעילות
ג. קורוזיביות
ד.נפיצות

 

תיאור האירוע והזירה
אירוע שריפה התרחש ב-20 יוני 2007 בין השעה 08:45 -08:30 , במתקן X באזור ריאקטורים R-3104  ו-R-3109
המתקן הינו מבנה 7 מפלסי, הכולל:

1. עמדות הזנה למוצקים
2. עמדות הזנה למֵמֵסִים
3. משאבות ואקום
4. מחליפי חום ומסננים
5. חדר בקרה ו-12 ריאקטורים

 

השריפה פרצה בשלב העברת תסנין דרך מסנן לחץ, בחזרה לאחד הריאקטורים, שבקומת הקרקע, אך הלהבה עלתה לגובה של הקומה השביעית במתקן, שם נתגלו 3 קונוסים (צנרת פלסטית) שרופים וכמו כן חלק מהקיר הפלסטי של המבנה היה מעוות ושרוף.
צוות החירום של המתקן הצליח להשתלט על השירפה ולכבותה כבר בּהִתְהוותה.
בהרצאה נציג את המוקד והסיבות לפרוץ השריפה וננתח את הסיבות לטיפוס הלהבות עד לקומה השביעית. 

 

 

סיכום

חקירת שריפה מסוג זה, מחייבת את החוקר להבין את התהליך הכימי המתרחש, את הציוד המעורב בתהליך ולנתח את הסיבות, תוך חקירת שלבי העבודה ותחקור כל העובדים, המעורבים בכל צומת בתהליך.

 

תקציר להרצאה בכנס חוקרי דלקות בפברואר-מרץ 2011
…ויש גם שרפות שנגרמות ללא גורם הצתה-אירוע שרפה במכולה

 

יצרן חומר מסוכן לא הצהיר עליו כמסוכן, למרות שבתיאור האריזה שלו מופיע שלט של חומר מסוכן מקבוצת סיכון 4.2.
גם אריזתו של החומר הייתה דחוסה ולא לפי הנחיות היצרן עצמו, בגיליון הבטיחות (MSDS) הומלץ לשמור על אוורור טוב לחומר
מתכנני הטעינה של חברת הספנות לא התייחסו לחומר כחומר מסוכן, הרגיש לחום והמכולה הוטענה בקרבת ס”מ בודדים בלבד ממכלי דלק מחוממים, שגרמו לחשיפת המכולה לחום. 

 

חימום החומר החל בקיר הימני של המכולה; החומר התחמם במכולה והתפרק לאיטו, תוך יצירת גזים דליקים,

כמו: Sulphor Dioxide. הגזים שנפלטו נדלקו מייד ובצורה איטית העלו את הטמפרטורה למעל C º100,תוך המסת אריזות שקה הפלסטיק ושחרור החומר. כתוצאה מהלחץ שנותר במכולה התעקמו קירותיה הקרובים לאיזור החימום, תוך פריצת אטמי המכולה. תהליך זה נמשך לפחות 20 דקות.

לאחר שצוות החירום התיז כמויות גדולות של מים לתוך המחסן, חדרו המים לתוך המכולה,
קיררו את התהליך, האטו אותו ולבסוף אף עצרו אותו.
כמות המים הגדולה והטמפרטורה הגבוהה שבה הם פגשו את החומר- גרמו להמסה גדולה של החומר.
החומר המומס נשאב דרך מערכת מי הנטל מחוץ לאנייה אך כמות מסוימת ממנו נתגבשה ונמצאה על רצפת המחסן.
(כ-2 מ”ק =כ-2 טון ) ובתוך מערכת הניקוז של מי הנטל ( כמות בלתי ידועה) של האנייה.

מתוך המצגת שהוצגה בכנס: