סיווג חומר מסוכן - נושא מורכב!
סיווג (זיהוי) חומר מסוכן, חייב להתבצע ע"י החקיקה הרלוונטית, תוך בדיקה בכל החקיקות הרלוונטיות האחרות.
הסיווג חייב להיבדק מחדש בכל משלוח חדש, תוך בדיקת עדכונים ושינויים שחלו בכללי הסיווג.
סיווג הינו נושא מורכב ביותר, ולכן, האדם המסווג את החומר, חייב להיות בעל ידע רב, מקצועי ויסודי.
בגלל היקפן של הבעיות והיותן בעלות אופי דומה, ועדה מיוחדת של האו"ם החליטה על שיטת סיווג וסימון אחידה לחומרים מסוכנים.
לאחרונה, נוספו סוגי סימון לחומרים בשימוש ע"י הוועדה להרמוניזציה גלובלית, של סיווג החומרים המסוכנים.
החומרים המסוכנים נחלקים לקבוצות ולקבוצות משנה, על פי מצבם הפיזיקלי, אופיים הכימי ומידת הסיכון שבהם.
אנו מסווגים חומרים מסוכנים, עפ"י החקיקה הרלוונטית, בין היתר: למפעלים, לרשויות, לחברות ספנות, לתעשיות הביטחוניות.
התכונות של חומרים כימיים, משפיעות על סיכונים פוטנציאליים של החומרים.
סיווג ותיווי החומרים, נעשה בשיטות שונות במדינות שונות, כך שיכול להיווצר מצב,
שחומר זהה מסווג כ"רעיל", במקום אחד (בארה"ב) אך "מזיק" במקום אחר (באירופה).
הקריטריונים השונים בהערכת פוטנציאל סיכון החומרים מקשה על יצרני החומרים הכימיים והמשנעים,
כי הם נאלצים ליצור התאמות של סיווג, סימון תוויות ואריזות וסימול בהתאם למדינה ולאזור גאוגרפי.
.
